fbpx

הסיפור שלי, הסיפור של המקום

פשטות מרצון, אורח חיים בריא, קיימות, איכות סביבה, אפס פסולת, טבעונות, מינימליזם,  מיחזור, הפחתת צריכה, פרמקלצ'ר, גינון אקולוגי, מלאכות-יד, מזון אורגני, חומרי ניקוי טבעיים, קוסמטיקה טבעית...

בין אם אתם מתעניינים במושגים האלה, ובין אם אתם פשוט אוהבים להתפנק עם סבונים טבעיים משמנים אורגניים המבושמים בשמנים אתריים – הגעתם למקום הנכון.

בחנות תימצאו את המוצרים שאני מייצרת. כל הסבונים עשויים משמנים אורגנים – שמן זית אורגני מקומי מכרמי אמירים, ושמן קוקוס אורגני עם תו ויגן פרנדלי. (לא נעשה שימוש בקופים לצורך הקטיף). כל התוספות – לגמרי טבעיות: הצבעים עשויים מחימרים או ממקור צמחי (שורש, עלים, פרחים), והניחוח הנפלא מגיע משמנים אתריים טהורים.

כל האריזות הן אפס פסולת –  החל מעטיפת הסבון, דרך השקיות והקופסאות וכלה באריזות המשלוחים – הכל עשוי 100% מחומר טבעי ומתכלה. בלי ניילונים, בלי פצפצים ואפילו בלי סלוטייפ. 

אז איך הכל התחיל?...

זכרונות הילדות הראשונים שלי לוקחים אותי לחופי סיני. לפיורד, לאי אלמוגים, למפרץ רס-אום-סיד בשארם. ואני, ילדה יחפה בגן עדן. מוקפת בעושר אדיר של חיים. הכל רוחש חיים. אינספור צורות חיים נפלאות, מסקרנות, מוזרות, יפהפיות, באינספור צורות וצבעים. שפע אדיר, עוצר נשימה, על גבול יכולת ההכלה שלי.

והכל נקי. טבע נקי, לא מופרע. משגשג באין מפריע.

עברו 5 עשורים. אני מסתכלת על העולם שלנו ומתקשה להאמין שכל כך הצלחנו להרוס במשך תקופה כל כך קצרה. מה עשינו לגן העדן שהיה כאן? ומה אנחנו מורישים לדורות הבאים?

ולמה לעזאזל אני כל כך מדכאת בדף "אודות" של העסק שלי?… רגע, רגע… אל תברחו!

אני בשמורת המונגרובים נאבק, דרום סיני, 1969

כי אם גם אתם אוהבים את הטבע, אם גם אתן חרדות למה שקורה לפלנטה היפהפיה שלנו, וחושבים שאפשר אחרת, ומחפשות  ומחפשים אלטרנטיבות בנות-קיימא לסגנון החיים ההרסני שלנו – אז תבינו אותי.

כי משם אני באה. אני באה מאהבה.

והמקום שהקמתי – בטבע של גאיה – בריאות פשטות קיימות – הוא הדרך שלי להביע את האהבה והדאגה שלי  לפלנטה. ולהראות שאפשר אחרת. אפשר לחיות חיים – לא חלילה של צמצום, אלא של שפע ושמחה – מבלי לפגוע. חיים מודעים יותר, שלוקחים בחשבון ושמים במשוואה עוד יצור אחד – שנקרא גאיה. אמא אדמה.

אז ביחד נגלה ונחקור אלטרנטיבות. ונראה איפה אפשר אחרת ואיך אפשר לשפר. ונעמיק את המודעות, ונפיץ את בשורת האהבה.

ונאמין, שאם קלקלנו, נוכל גם לתקן. (כן, כן!)

מוזמנות ומוזמנים להצטרף.